פרסום עמדת רשות המס - מס הכנסה ו"עונש" המע"מ


ביטקוין – רגולציה ומיסוי בישראל

אנו עדים בחודש האחרון לחזרה לקידמת הבמה הפיננסית והתקשורתית של המטבע האלמותי - הביטקוין. זאת בעקבות קפיצות המחיר המשמעויות שהמטבע הציג בשבועות האחרונים (כולל עליה למעל 1,000 דולר וירידה חזרה לכ- 800 דולר). חוץ מהדיון הכלכלי והמקצועי, עולה ביתר שאת סוגית הרגולציה. בדומה לנושאים פיננסיים רבים, גם בסוגיית הביטקוין ושאר המטבעות הוירטואלים, המחוקק והרגולטורים בישראל מותירים חלל ריק מבחינת רגולציה. בניגוד ללא מעט מדינות מערביות, אשר המובילות בהן הינן גרמניה וארה"ב, שהכירו בלגיטימיות ובמעמד של הביטקוין ואף קבעו כללים ברורים לגביו מבחינת מעמד משפטי, רגולציה ומיסוי, ישראל נמצאת בפיגור ניכר. אפשר להניח הנחה סבירה כי יש יד מכוונת ("נעלמה"?) במדיניות הישראלית, וכי לא בכדי אין עדין בישראל הכרה רשמית וסדורה בביטקוין או בכל מטבע וירטואלי אחר. יש הסבורים, בעיקר בקרב קהילת תומכי המטבע, שבעלי ההון והאינטרס, ובעיקר הבנקים ואף שומרי הסף שלהם מטעם המדינה (בנק ישראל, המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר) הם אלה שמעכבים את ההתפתחות האבולוציונית והבלתי ניתנת לעצירה של המטבע. אין כבר עוררין כי הטכנולוגיה אשר בבסיס הביטקוין, הבלוקצ'יין, כבשה את העולם בסערה ומוסדות פיננסיים רבים בתחום הטכנולוגיה הפיננסית ובתחומים משיקים רבים אחרים כמו מסחר, שירותים וביטחון (כולל צבא ארה"ב), מחבקים אותה בחום ומשקיעים מילארדי דולרים באימוץ שלה לצרכיהם (העברות כספים, חוזים משוכללים ועוד). מאידך, קמו מתנגדים נחרצים לביטקוין אשר טוענים שהוא הונאת פונזי אחת גדולה וסופו להיעלם מהעולם. אחרים סבורים כי השווקים עדין לא בשלים לכך שהביטקוין יוכר כמטבע לגיטימי ויהפוך לחלק מהזרם המרכזי (Main Stream). כך או אחרת, כל עוד המטבע ודומיו קיימים, אין כל סיבה שהמחוקק והרגולטורים יתעלמו ממנו, וזהו אינטרס של כל הצדדים כי יוסדר מעמדו של המטבע, הגם שהם חלוקים בדעותיהם לגבי מידת הצלחתו או נחיצותו של המטבע.

הרגולציה בישראל – התקדמות איטית, אבל התקדמות

בדין הישראלי, אין כל הגדרה למהו ביטקוין או מטבע וירטואלי. עד לאחרונה, הביטקוין לא זכה לשום התייחסות משפטית ייחודית, למעט אמירות כלליות של רגולטורים, אשר המפורסמת בהן היתה האזהרה שהפיץ בנק ישראל לציבור בדצמבר 2014 לאחר נפילת ערך המטבע, אשר הדגישה את הסיכונים הטמונים בשימוש במטבע. ביולי 2016 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, אשר יכנס לתוקף במהלך 2017-2018. חוק זה מתווה מסגרת אסדרה אפקטיבית בענף הפרוץ של נותני שירותי מטבע ומתן אשראי חוץ בנקאי שכוללים: המרות והעברות מטבע, ניכיון שיקים, פקטורינג, מתן הלוואות ואף שירותי ניהול פקדונות. רגולציה זו צפויה להיות מקיפה ומשמעותית ביותר ולכלול עסקים וחברות רבים במגוון תחומים, החל מעסקי המרות מטבע וניכיון שיקים הפרוסים ברחובות כל הארץ, וכלה בפלטפורמות למסחר ולהלוואות בינחברתיות (Peer to Peer Lending) ובגמ"חים המעניקים פקדון ואשראי ללא ריבית. בחוק זה, לראשונה בישראל, היתה התייחסות בעלת מעמד נורמאטיבי משמעותי למונח "מטבע וירטואלי". אומנם, מדובר באזכור מינימלי ביותר לפיו "נכס פיננסי" לצרכי חוק זה עשוי להיות גם מטבע וירטואלי, אולם עצם האזכור והקניית מעמד משפטי לגיטימי למטבע וירטואלי, מבטאת לטעמי עליית מדרגה משמעותית, שכן הדבר מלמד על כך שסוף סוף המחוקק הבין שאי אפשר עוד להתעלם מהמציאות הפיננסית החדשה. סממן חיובי נוסף מגיע מכיוונה של רשות ניירות ערך - לאחרונה, נכנסה לתוקף רגולציה מבורכת ביותר בתחום זירות המסחר (הידועות בשם הפחות ידידותי "חברות פורקס") אשר נועדה להחיל סדר בעולם שהיה עד לא מזמן מלא אנרכיה. רשות ניירות ערך, המפקחת על התחום, העניקה רישיונות ל- 6 חברות בלבד לנהל זירת סוחר בישראל ולהציע מסחר במכשירים פיננסיים נגזרים ובעלי מינוף ישירות מול הזירה עצמה. בעניין רגולציה זו, רשות ניירות ערך (בשיתוף פעולה עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור) הביעה את עמדתה כי אמצעי הפקדה גיטימי של לקוח ישראל לזירת סוחר הינו מטבע וירטואלי (באותה נשימה אציין רשות ני"ע אסרה על זירות המסחר להציע למסחר מכשיר פיננסי הנגזר מערכו של הביטקוין או כל מטבע וירטואלי אחר, משיקולי מדיניות ואכיפה). הנה כי כן, כי אף הרגולטור עצמו מעניק לגיטימציה למטבע וירטואלי ובכך מכשיר את הקרקע להעברות ביטקוין כאמצעי תשלום לגיטימי.

היבטי מיסוי – חבות במס הכנסה ו"עונש" המע"מ

השאלה הנפוצה ביותר בקרב המשתמשים בביטקוין היא האם רווח ממכירת המטבע חייב במע"מ ובמס הכנסה? לאור החלל הריק מבחינת דיני המס, נשמעו לאורך השנים האחרונות דעות מקצועיות סותרות לעניין מיסוי ביטקוין. הדעה המובילה מביניהן היתה כי בעת מכירת ביטקוין, וככל שלא מדובר במסחר שעולה לכדי הכנסה אקטיבית – "עסק", יחול פטור ממס הכנסה, מכוח הפטור הקיים בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה המתייחס לפטור מרווח שמקורו בהפרשי הצמדה. ברם, רשות המיסים פרסמה היום (12.1.2017) את עמדתה הנחרצת (הגם שהיא עדין בגדר טיוטה) – זאת במסגרת טיוטת חוזר מקצועי – "מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין(". לטעמי, פרשנותה של רשות המיסים מהווה מכה אנושה לקהילת הביטקוין בישראל. על פניו, מדובר במתן תעודת הכשר ולגיטימציה למטבע מרגולטור פיננסי במדינה ועל כך יש לברך. יחד עם זאת, הפרשנות בה נוקטת רשות המיסים עלולה להיות הרת אסון עבור ציבור הסוחרים והמשתמשים בישראל מבחינה כלכלית ולפגוע בכדאיות השימושים והמסחר במטבע. ראשית, קובעת רשות המיסים כי לא חל פטור מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה שכן אין מדובר ב"מטבע" כמובנו בדין הכללי, קרי חוק בנק ישראל, אלא מדובר ב"נכס". עוד מוסיפה  הרשות כי ביטקוין אינו "נייר ערך" כמובנו בחוק ניירות ערך או בפקודת מס הכנסה. על כן, לעמדת רשות המיסים, מכירת ביטקוין תמוסה ככל מכירת נכס – כלומר יחול מס רווח הון (לרוב, מס בשיעור של 25%). רשות המיסים מגדילה ומציינת כי המוכר נדרש להגיש לה דוח/טופס ספציפי שמספרו 1399 בתוך 30 יום ממועד המכירה, בו יפורט הרווח/הפסד הגלום במכירת המטבע, וכן יש לשלם מקדמה בגובה סכום המס שחל. ברצוני להפנות את תשומת הלב  כי לגזירה זו יש גם בשורה חיובית עבור חלק מהסוחרים - מי שמכר ביטקוין בהפסד יוכל לקזז הפסד הון זה מהפסדיו (עסקיים או הוניים, תלוי בנסיבות המקרה). אם מדובר במוכר המנהל "עסק" אזי הוא יחוייב במס שולי רגיל העלול לטפס ל- 50% (זאת בנוסף לחבות בביטוח לאומי). קיומו של "עסק" ייבחן באמצעות מבחני הפסיקה שעיקריהם: תדירות, היקף ההשקעה, מימון, משך ההחזקה, מומחיות וכיוצא באלה. כך למשל מכירות בתדירות גבוהה, בהיקף רב של השקעה או מימון, משך החזקה קצר במטבע, ובקיאות מצד המוכר מלמדים על אופי עסקי. לגבי כורים, אין הכרח כי פעילותם תסווג כ"עסק" לצורכי מס. רשות המיסים הוסיפה כי עסקת מכירת שירות או מוצר אשר תמורתה משולמת בביטקוין מהווה עסקה לכל דבר ועניין ויוצרת הכנסות מיסוי בהתאם, כאשר סכום התשלום ייקבע בהתאם לשוויו ההוגן של המטבע נכון ליום העסקה. עוד קובעת רשות המיסים כי קיימת חובת ניכוי מס במקור בעסקאות מעין אלה.   

"עונש" המע"מ – הדובדבן שבקצפת בטיוטת חוזר זו נשמר לסוף. רשות המיסים מפרשת כי בהתאם לחוק מע"מ, מטבע וירטואלי עונה להגדרת "טובין", נכס בלתי מוחשי, ואינו נחשב לנייר ערך או מסמך סחיר. לפי עמדת הרשות, מי שמבצע עסקה, לרבות מכירה של ביטקוין, חייב במע"מ, בין אם הוא מבצע זאת במסגרת פעילות עסקית שיטתית, ובין אם במסגרת עסקת אקראי חד פעמית. המשמעות מכך היא כי לרוב תחול חבות אפקטיבית נוספת במס בשיעור של 17%, מאחר ובמקרים רבים לא תוקנה למוכר הזכות לקזז את המע"מ שחל בעת רכישת הביטקוין.

אין חולק כי השלכות מיסוי אלה הינן מרחיקות לכת וצפויות לפגוע אנושות בשוק בישראל, עד כדי הברחת משתמשים, סוחרים וחברות העוסקות בתחום, לפעול מחוץ לישראל ואף לדחוק אותם לסחור במטבע ב"שוק שחור" ולא לדווח דבר לרשות המיסים. צריך לזכור כי הביטקוין פעל כבר שנים במחשכים ומדובר בטכנולוגיה חדשנית ביותר שלא בדיוק ניתנת לעצירה על ידי רגולטור כזה או אחר. אומנם, קביעת כללים ואסדרה בתחום חשובה, אולם ידוע לכל כי מיסוי הוא רק כלי בדרך להגשמת מטרות חברתיות וכלכליות, כך שראוי לקבוע חובות מיסוי באופן מאוזן ומידתי. לעניות דעתי, רשות המיסים הלכה צעד אחד רחוק מדי העלול להביא לנזק בלתי הפיך בשוק, וכולי תקווה שטיוטה זו לא תתגבש לכדי עמדה סופית.

בהערת אגב אציין, כי עמדת רשות המיסים אינה בהכרח מחייבת מבחינה משפטית, בייחוד נוכח העובדה שנכון להיום מדובר אך ורק בטיוטת חוזר מקצועי, ולא בחוזר סופי. יחד עם זאת, מומלץ ביותר לציבור המשתמשים במטבע לכלכל את צעדיהם כעת, גם לאורה של עמדה זו.


רון צרפתי, רו"ח ועו"ד

12.1.2017

מקור: חוזר מס הכנסה


12/01/2017

קרא עוד חדשות »